אמריקה

אמריקה 1

אני לא מזלזלת באימפריה הזאת.

יש לי ביקורת, אבל לגמרי לא מזלזלת.

בסיפור הבא שזורים יחדיו הקיבעון, הטיפשות והיצירתיות האנושית ...

התנהלות מטומטמת וחוסר גמישות בקומפלקס שבו נתחיל לגור בקרוב הביאה אותי לסניף הבנק אתמול.

המשימה: הנפקת צ'ק בנקאי על סך 2333 דולר...

הייתה חניה נוחה בשפע,

לא היה תור,

והסניף פתוח ברציפות מתשע עד חמש 

אמריקה!

אבל אז התחילו הצרות ..

כדי שמערכת המחשב תוודא את זהותי, צריך להכניס debit card (לא credit card) לתוך קורא כרטיסים.

אבל אין לי כרטיס כזה, ובמערכת מופיע שאין לי ...

וכאן התחילה שעה וחצי של נסיונות לצאת מהמערכת ולהיכנס שוב,  לנסות לזהות  אותי במערכת באמצעות הדרכון או ה ssn, שאכתוב להם צ'ק על הסכום וינסו לפדות אותו ועוד כהנא וכהנא נסיונות כושלים.

בשלב הזה שלחו אותי להמתין שהמנהלת תתפנה ...

אחרי המתנה קצרה, בחדר המנהלת, אני מגלה שיש מערכת תמיכה לבנקאים. מערכת שגם בה הם, המנהלים, מחכים בתור שיענו להם, ובסוף גם שם לא יודעים איך לצאת מהפלונטר.

וזה לא נעים.

לקוח עם כסף בחשבון, ואין דרך לתת לו צ'ק בנקאי (או מזומן)...

ממש לקראת רגע הייאוש הבריקה המנהלת:

היא תנסה לצאת ולעשות את הפעולה דרך החלון של ה Drive through , כי שם אין את מערכת ההזדהות עם הכרטיס...

וראה זה פלא, אחרי כמה דקות היא חזרה עם הצ'ק המיוחל...

מוסר השכל:

1. לא להכנס דרך הדלת, תמיד לבוא דרך החלון.

2. לברר סופסופ את הקוד הסודי של כרטיס האשראי שלי (כדי שאוכל להוציא מזומן בכספומט).

3. כשמישהו אומר לי להביא צ'ק בנקאי כי התשלום הקודם סורב - לברר קודם כל שאכן התשלום הקודם סורב... מסתבר שלא, ופשוט שילמנו פעמיים לקומפלקס. בהצלחה לי לקבל החזר...

אמריקה 2 

אני שותה קפה במקום שעוד לא מודע לכך שנבחר להיות קפה הבית שלי (רק פעם שנייה שלי פה).

אני יושבת עם הפנים לרחוב ושומעת שיחה בין לקוח שמבקש קפה ואמר שאין לו כסף לבין המוכר בדלפק. אני מסתובבת להסתכל ורואה גבר מוזנח (homeless), הבחור הצעיר בדלפק מסביר שלא יוכל לתת לו קפה ומגיש לו כוס מים במקום. הוא גם מסרב לתת לו להשתמש בשירותים שמיועדים ללקוחות משלמים בלבד.

ניגשתי לדלפק ואמרתי שאשלם לו על הקפה, הוא הזמין קפה, קיבל אותו, הודה לי ויצא.

מה שהפתיע אותי היו התגובות האוהדות (מאוד) שקיבלתי מיושבי בית הקפה.

מרגש

ומעורר מחשבה...