כ"ז במרץ

 הזום המשפחתי, שהיה מתוכנן לאתמול בעשר בערב שעון ישראל, בוטל ברגע שנודע על פיטורי שר הבטחון יואב גלנט.
מאותו רגע, למשך לא מעט שעות, נצמדנו למסכים, לתמונות ששלחו הילדים, האחים, האחיות, האחיינים, האחייניות וחברינו - כולם לוחמי חופש וחרות. (התמונה צולמה היום, הטלויזיה עדיין מחוברת לחדשות מהארץ)

אפילו את הבראנץ' שאכלנו במסעדה ליד הבית, העברנו עם המסכונים:

קשה מאוד להיות רחוקים בימים הסטוריים כאלה. ימים מטלטלים, רגע של תקווה ורגע של ייאוש. מסתכלים בהשתאות על ההמן המקסים ברחובות, אבל גם מזדעדעים מתפישת עולמם של מי שמובילים את המהפך...

בארבע אחר הצהריים, ברחתי לשיעור יוגה (גם במרחק הליכה מהבית).
מחממים פה לטמפרטורה גבוהה ממש.
ככה לשעה אחת, הייתי עסוקה רק בכמה אני מזיעה, בכמה צפוף, בכמה כואבת (או לא כואבת) לי הברך, בכמה כולם סביבי בגיל של הילדים שלי, בכמה המקום מנוכר, וכמה חשוב להקדים להגיע כדי שלא אתקע שוב עם כל השמש מהחלון עלי (בנוסף לחימום כאמור). התמונה לקוחה מהאתר של הסטודיו...

בשבת, בערך כשאתם הפגנתם בקפלן וברחבי הארץ, אנחנו בילינו ביום "הגלריות הפתוחות" פה בעיר. התחלנו בחנוכת פסל ציבורי (במתחם פרטי) לאורך תעלת מים שאמורה להיות חלק מטיילת עתידית. 

אבל החלק המרתק של היום, היה דווקא בסופו, כשבזכות אתי חברתי שמבקרת פה, הגענו לגנים הבוטניים. נכנסנו דרך שער היציאה (כי הכניסה הייתה סגורה) והיינו בטוחים שעוד שנייה מגרשים אותנו.
הגענו, כמעט בסתר, ל BRIT שהוא מכון המחקר של המקום, ושם גם הגלריה. 
למרבית הפליאה, קיבלו אותנו בזרועות פתחת, עם שמפניה, וסיור מודרך גם בתערוכה וגם מאחורי הקלעים. 
התערוכה Dornith Doherty: Illuminations, מאוד מעניינת ומשלבת חקר שרכים והגנטיקה שלהם, עם אומנות.
אני מצרפת תמונה מהאתר:

ראינו גם איך מייבשים מיליוני דוגמאות, כמו שהיינו עושים בילדותינו, איך מחזיקים אותן בארכיון עצום, ואיך מעבירים הכל תהליך דיגיטיזציה.
התנחמתי גם בגילוי שאם לא אמצע עבודה, תמיד אוכל לבוא להתנדב שם ולעזור בייבוש בצמחים וקיטלוגם...
למתעניינים, קישור למאגר הדיגיטלי:
https://fwbg.org/research/research-resources/digital-resources/

הנה הארכיון:

עידכון חשוב לקוראיי הנאמנים: בעזרת אלדד, קנינו לי אופניים, ואני משוטטת איתם להנאתי.
מצרפת תמונות משיטוטיי האחרונים.

וגם, אלדד ואני גילינו גרפיטי חדש של יחס הזהב (או חיתוך הזהב) , אתמול בדרך לבראנצ', איזה אומנים משכילים!!

עוד מארועי החודש שעבר מאז שכתבתי, מסתבר שמישהו (שחור) קנה לאחרונה מבנה של ארועים באזור לא משהו,  ומנסה לארגן בו בלוז כל יום שישי (ועוד  מגוון ארועים לשחורים). בין השאר פתחו שם חנות שמוכרת בגדים מאפריקה, וחיקויים של בגדי שחורים כמו גוצ'י לוואי ויטון. לא היו הרבה אנשים. היינו הלבנים היחידים. הייתה אחלה מוסיקה. וטיפוסים צבעוניים (תראו עד סוף הסרטון).
ובנימה פחות פיוטית, לא יאומן עד כמה ההפרדה הגזעית עדיין חיה ובועטת פה, אחרי כל כך הרבה שנים. ייאוש.

ואיך אפשר בלי עוד אזעקת טורנדו (הכל בסדר, האזור שלנו תודה לאל לא נפגע) והחזרה שלי לטיק טוק, עם סרטו הברד. ברד Texas Size:
https://vt.tiktok.com/ZS84tsqRV/