מטוטלת


הטריגר לפוסט הזה היה סיפור שסיפר לנו עובד בגנים הבוטניים של פורט וורט' בשבת, תיכף יגיע...


אחרי כמה ימים בלתי נסבלים, הטמפרטורות ירדו וניצלנו את זה ללכת לתערוכת פסלים מזימבאבווה שהיגיעה לגנים הבוטניים.
פסלי אבן הוצבו לאורך שבילי הגן, כולל מחירים,
ובאזור מסויים הדגימו שני פַּסַלִים אפריקאים את טכניקות הפיסול באבן שלהם.
בנוסף - הייתה מכירה של מאות פסלי אבן קטנים יותר של אותם אומנים, ומיד אימצנו לנו את אדון MoonHead שעשוי מאבן יפהפיה שנקראת African Jade, ומשרה עלי מצב רוח טוב כל פעם שאני רואה אותו ובעיקר כשאני מעבירה יד על פדחתו הקרירה והחלקה...

    




    


בעוד אנחנו משוטטים בגנים, אחד העובדים הצביע לעבר צב תינוק שיצא מהמים, אבל הסתבר שזה היה רק תירוץ כדי לפתוח בשיחה.
ואז הוא סיפר שהיה שוטר בדלאס, ונפצע במהלך פעולה שהיצילה חיים של מספר אנשים.
כשחזר מהפציעה והטיפולים (שלקחו מספר חודשים), לא רצו לקחת אותו חזרה.
לשאלתי, למה? הרים את הכובע וחשף קרחת מבהיקה ולבנה - והסביר שזה בגלל שהוא לבן.
וחשבתי לי, למה המטוטלת חייבת להגיע מקצה אחד לקצה השני, ולא יכולה להתנדנד לה ככה בעדינות באמצע, הכי קרוב לכדור הארץ?

מי היה מאמין שלבנים בטקסס ירגישו שהם כבר לא ההגמוניה? וזה בשבוע שבו פסק בית המשפט העליון של ארה"ב פסיקה נגד אפליה מתקנת באוניברסיטאות של ארצות הברית...

וכמובן שהמחשבות על ארה"ב מיד הוחלפו במחשבות על ישראל.

ובכלל, כבר הרבה זמן מרגיש לי שלא הכינו אותי טוב לחיים, וגם אני לא הכנתי טוב את ילדיי...

גדלנו וגידלנו את ילדינו באיזה תחושה שרק הסבים והסבתות שלנו חוו שינויים דרמטיים במהלך חייהם, ואילו אנחנו נולדנו למקום בטוח וקבוע.

לא סיפרנו להם למשל (וגם לא סיפרו לנו) שגרמניה הליברלית, המצליחה והמכילה שנולדה אחרי מלחמת העולם ה - 2, תמצא את עצמה קצת יותר מ 70 שנה אחרי, עם מפלגה קיצונית ימנית שצוברת כח.

לא עברנו ולא העברנו שיעורים על תהליכים שעוברים.ות אנשים, משפחות וחברות כל הזמן, שינויים בטכנולוגיה, שינויים באליטות, שינויים באמונות, אפילו מושג בסיסי כמו האמת משתנה לנגד עיננו...

וככה אנחנו ניתפשים לא מוכנים לשינויי האקלים, ל"אמת האלטרנטיבית", לדברים שחונכנו לא לעשות - והופכים לשיגרה.

אחרי כל זה, לא נותר אלה להעריך עוד יותר את המחאה, ואת בני כל הדורות שעוסקים בה,
כדי לנסות ולהעביר את המטוטלת למקום הטבעי שלה... לאמצע...


חשבתם שניר דוד גנבו את נחל האסי?

הנה תמונה מטיול לנחל ומעיינות שיושבים בתוך חווה פרטית לגמרי, אחרי ששילמנו עבור הכניסה כמובן.
בתמונה מופיע הערסל הזוגי שקנינו בקוסטקו ותליתי בין שני עצים על גדת הנחל.

    


המשוואה לחישוב הקארמה

לפני כמה חודשים, כשעוד חשבתי שאמשיך את הקריירה השנייה שלי בהוראה. עוד לפני שהתחלתי לפנטז על הקריירה השלישית (בסרטי דוקו...), נרשמתי לכנס ענק למורים למתמטיקה, שהיה בשבוע שעבר במרכז הכנסים הגדול של FW.

בין השאר נרשמתי להרצאה שנושאה:





דוקטור למתמטיקה ממוצא מלזי, מאוניברסיטת טקסס, דיבר במשך שעה (וגם נתן לנו לחשוב ולהגיב) על נוסחא שמישהו בשם פיטר פירסם, ושהוא וקולגה שינו ופרסמו אפילו מאמר בנידון.


להלן המשוואה המקורית (שימו לב למקרא המשתנים!):





למי שרוצה להעמיק, להלן קישור למאמר על המשוואה המקורית, ולמאמר על המשוואה המתוקנת שהוציא מרצינו דר. קיין לים.
איזה קטע שרק עכשיו שמתי לב ששם המשפחה שלו הוא הסימון המתמטי למושג המתמטי של גבול (Lim = Limit) 😄


http://mathematicalpoetry.blogspot.com/2021/05/peters-equation-on-dharma-math.html


https://scholarship.claremont.edu/jhm/vol11/iss1/14/



וקצת תמונות להקללת האוירה, בסדר כרונולוגי...


ציפור קרדינל שצילמתי במסלול אופניים חמוד לא רחוק מפה:

    


ועוד תמונות חמודות ממסלול האופניים, נראה כמו "זולה" שאיזה ילד.ה אירגן לעצמו:

    



אנפות בנהר הטריניטי, מההליכות/ריצות של אחד הימים האחרונים:

    


יום העצמאות ה - 247 של ארה"ב:


הוזמנו לארוע נחמד, על שפת בריכה, עם הרבה יהודים, שמתוכם גם קצת ישראלים.
פתחו את הארוע בשירת ההמנון.
עמדנו.
שאלתי את עצמי מתי ואיך אדם מתחיל לשיר את ההמנון של מדינה שמארחת אותו.
הכנתי עם הצעצוע החדש שלי כדורי עוגה בצבעי הדגל...
להלן:

    





קייקים נאספים בנהר לצפות בזיקוקים של ה 4th of July:
https://www.tiktok.com/@rutherez/video/7252186967931227394?is_from_webapp=1&sender_device=pc&web_id=7164879558853330478


תמונות נוספות מה Fourth:

    


    


בתחום המחאה:

הצלחנו להזיז את הפדרציה המקומית והשבוע יצאה הזמנה לפאנל של "גיא וגיא". זה אומנם רק צעד הסברתי, שאמור לעורר את יהודי המקום להבין את הסערה שמתחוללת בישראל - אבל לא בטוח שזה יגרום להם לתמוך בצד ה"נכון".
אשלח דיווח אחרי הארוע.


שאר הנסיונות כרגע לא צולחים,  כתבה לעיתון שששלחתי שמספרת על פעילות המוחים בטקסס ובחו"ל בכלל - לא זוכה לפירסום. מאמצים שלי להביא להקרנת הסרט הדוקומנטרי על חברון במוזיאון המקומי ובמוזיאון נ\השואה וזכויות האדם בדלאס - לא צולחים גם הם...







תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תמונות מספרות

בדרך לארץ