הנה באה השמש
לעוקביי היקרים:)
אני יודעת שהרבה זמן לא כתבתי.
אני משתדלת לכתוב רק אם יש מה לספר, ודווקא יש קצת, אבל בביקור של הילדים כמעט התנתקתי מכל שאר עיסוקיי והתמסרתי לנחת ולהנאה ולהוקרת התודה שזה אכן קרה...
אז הספקנו לעבור דירה ביום חמישי של אמצע החודש. באופן מוזר הכל תקתק כמו שעון.
בתשע קיבלתי מפתח (השאירו את הבית נקי עד מבריק), בעשר היגיעו מחברת הרהיטים עם הסלון ושידות לחדר שינה. חזרתי לדירה ובאחת וחצי היגיעו המובילים, שהיו מקסימים (כולם) וחכמים (לפחות הבחור שעמד בראשם), ותקתקו את העברת הכבודה שצברנו לדירה, ואת העברת כל הרהיטים שכבר לא נחוצים - לחנות שמוכרת יד שנייה. אפילו עזרו להרכיב את הטלויזיה ולקחו רהיט גדול שהשאירו פה ואף אחד לא רצה אותו.
אה, ואפילו ציוד החיבור לאינטרנט היגיע במהלך היום כך שלא נשארנו בלי וייפיי אפילו ליום אחד...
בקיצור - מרפי היה מאוד עסוק באותו יום, במקום אחר...
הדירה, רגע לפני שעברנו:
הסלון "החדש":
הספקנו לרוקן את כל הארגזים עוד לפני שהלכנו לישון, ולמחרת כשהיגיעו הילדים - נותרו בעיקר ארגזים ריקים במטבח (שגם אותם פיניתי תוך כמה שעות).
איכשהו, בעיקר בנוכחות הילדים - המקום הרגיש כמו בית, מהרגע הראשון. וחנוכה - הרגיש כמו חנוכה!
(וגם הדלקנו פעם אחת בזום עם המישפוחה בישראל).
חנוכה עם דונטס:
לקחנו את "הילדים" לפאב השכונתי שלנו:
בין הבילויים לקניות גם ניסינו לעזור עד כמה שאפשר בהתמודדות בריאותית נוספת של המשפחה בארץ, ואנחנו בעיצומם של בירורים מול רופאים, שבהם גם אנחנו פה בטקסס צד חוקר ואקטיבי.
נכון, זאת לא חוכמה כשיש במשפחה שני רופאים, אבל היום, גם מי שלא מבין ויקדיש זמן לגווגל - יוכל להיות יותר מעורב, לשאול שאלות חשובות, ולהבין טוב יותר מה ההחלטות הרפואיות שמתאימות לו.
כמעט שכחתי את הסופה המדוברת.
לכאן היגיעו רק פתיתי שלג מעטים, אבל הקור היה יוצא דופן, ועם הרוח - היו פה שעות ארוכות שלא ניתן היה להיות יותר מדקה בחוץ.
אני מצרפת דוגמה למינוס 7 שמרגיש כמו מינוס 17, אבל הגענו גם למינוס 12 בשעות היום, שהרגיש עוד פחות מזה...
המזרקה הקפואה בכניסה לביניין שעזבנו:
מה עוד?
החדשות מישראל מייאשות ואין לי את המילים להביע עד כמה .
לעומת זאת ברמה האישית, דווקא נחמד לי, שוחחתי ארוכות עם דני, הבמאי שפגשתי, ואני עוזרת לו כרגע בהגשת בקשות לקרנות בארץ, ארגון ארוע לגיוס כספים בדלאס באביב, והשגת ההקלטות מה FBI, דרך ביהכ'ס ב Colleyville .
אולי אפילו אמצע זמן לטוס ל L.A. לצפות בעבודת העריכה...
והכותרת של הפוסט?
פשוט כי אתמול, למרות שעדיין היה מאוד קר,הצלחתי לתפוס שעה של שמש בפרגולה הקטנה שלנו ולספוג קצת ויטמין D ...
תגובות
הוסף רשומת תגובה