MEXICO

 בסופש האחרון טסנו ללב מקסיקו, וביקרנו בשתי עיירות שהיו קולוניות ספרדיות ובהן מבנים מהמאה ה - 17, פחות משעתיים טיסה משדה התעופה "שלנו": Guanajuato city ו St Miguel de Allende.

כל נושא התעופה, היום כבר כולנו יודעים, הוא מסורבל ומתסכל וכך קורה שבדרך חזרה במקום שעתיים, מצאנו את עצמנו נשארים עוד לילה בשדה התעופה וממתינים למטוס תקין (או מתוקן) שיחזיר אותנו "הבייתה".

ממש בתחילת הסופ"ש - היה ארוע בריאותי בארוחת שישי בארץ (שתודה לאל הסתיים בשלום) שריתק אותנו לטלפון ולווטסאפ לכמה שעות טובות (באיזה חור שבדיוק ישבנו בו ואכלנו לחמניות ממולאות נהדרות בצורת חזירונים - ראו תמונה) - עד שנשמע אות הרגעה.
קשה כל כך להיות רחוקים ברגעים כאלה,
מצד שני - התחושה שהשארנו בארץ משפחה כל כך מדהימה, שמתגייסת ועושה כל מה שצריך ברגעים כאלה - מרחיבה את הלב. וחלק מזה, זה תחושת גאווה עצומה בדור הצעיר שגידלנו, שהם כבר שותפים מלאים,
וגם שמחה על כך שלמרות המרחק האדיר - שיתפו אותנו מיד, ושמרו אותנו בתמונה בזמן אמיתי.

העיירות מלאות צבע, מלאות שירה של מריאצ'י וקישוטי חג המולד, טעימות וכוללות כמה מוזיאונים מעניינים (עם כיתוב 

בספרדית בלבד), כפי שניתן לראות בתמונות ולשמוע בוידאו המצורף שצילמתי ממרפסת החדר בצימר שלנו.

מוטיב הגולגלות שכבר כתבתי עליו לפחות פעמיים, מופיע בכל מקום, על כלים, בגדים, חפצי אומנות, תיקים, ומה לא.

הפעם - הקדשתי יותר זמן לקרוא על התופעה, וגיליתי שלא מדובר רק ביום המתים (Day of the Dead), שבו חוגגים המקסיקנים עם קרוביהם וחבריהם המתים, אלא בסמל של הקשר בין החיים בעולם הזה והחיים בעולם הבא (After Life). 
מעניין שמה שמסמל אצלינו בתרבות המערב מוות, רעל ורוע, מסמל עבורם לידה מחדש, ויש אומרים שהחיים שאחרי אפילו חשובים יותר מהחיים האלה.
בהחלט פרספקטיבה מעניינת על תפישת המוות, ונראה שקל יותר ושמח יותר עם התפישה שלהם...