יש אליפות!
אפצח בחדשות טובות.
התקבלתי ללימודים!!!
בדרך היו אינספור טלפונים ואימיילים ואי הבנות שקשורים לזה שהתעודות שלי מחו"ל ושיש לי גרין קארד ולא אזרחות ועוד ועוד ומנעו את המשך התהליך במחלקה שאליה נרשמתי.
כשסוף סוף נגמר החלק הזה (בזכות זה שהמשכתי לנדנד ולא ויתרתי להם...)
היגיעו שתי הודעות מצערות מהמחלקה.
האחת, שגברת (פרופסור) לוין, שאיתה נפגשתי, והייתה לנו כימיה טובה, פורשת ומעבירה את התפקיד לאדון (פרופסור) מרטין שאומנם לחצתי את ידו אבל לא שוחחתי איתו. השנייה כשאדון מרטין הודיע לי שה"מאמר" ששלחתי מאחת ההשתלמויות שעשיתי כמורה לא נחשב (גם אם גברת לוין אמרה שכן) ולא יוכלו לדון במועמדותי.
שאלתי אם יש משהו שאוכל לכתוב עכשיו, למרות לחץ הזמן שידעתי שהם נתונים בו, ואדון מרטין איפשר לי לבחור סרט דוקו אחד ולכתוב עליו מאמר אקדמי מחקרי...
אז בשבת ובראשון ישבתי וישבתי ושיגעתי את עילי המקסים שיעזור לי בניסוחים ובפורמט וביחסים עם צ'אטג'יפיטי ומה לא. גם אלדד התגייס להעיר ולהאיר, והבוקר נשלח מאמר לעילא ולעילא ואדון מרטין דיווח שזה "נשלח לוועדה".
הופתעתי לקבל תוך כמה שעות את התשובה החיובית...
ואגב, H2: מעבדת שליטה, הוא סרט דוקומנטרי חשוב שכדאי לראות אם יש הזדמנות (כי רוב ההקרנות בארץ מתבטלות ברגע האחרון בדרישת ארגונים כמו "בצלמו" וכד), גם אם מקבלים מהסרט כאב בטן.
ואני ממש מקווה שחברי ה"וועדה" יודעים היום קצת יותר על המתרחש בחצר האחורית של ישראל, ממה שידעו אתמול.
בכל זאת, מקבלים כתשעה אנשים כל שנה, ואני בטח לא המועמדת הקלאסית, אז אני ממש ממש מופתעת ושמחה!
אז הנה, זה התואר שאני מקווה להיות עסוקה בו בשלוש שנים הקרובות...Master of Fine Arts
רכבנו ביום הראשון בפארק אופניים חמוד בלב חווה פרטית, להלן מכשול לאופניים שכמובן לא ניסינו:
התקבלתי ללימודים!!!
בדרך היו אינספור טלפונים ואימיילים ואי הבנות שקשורים לזה שהתעודות שלי מחו"ל ושיש לי גרין קארד ולא אזרחות ועוד ועוד ומנעו את המשך התהליך במחלקה שאליה נרשמתי.
כשסוף סוף נגמר החלק הזה (בזכות זה שהמשכתי לנדנד ולא ויתרתי להם...)
היגיעו שתי הודעות מצערות מהמחלקה.
האחת, שגברת (פרופסור) לוין, שאיתה נפגשתי, והייתה לנו כימיה טובה, פורשת ומעבירה את התפקיד לאדון (פרופסור) מרטין שאומנם לחצתי את ידו אבל לא שוחחתי איתו. השנייה כשאדון מרטין הודיע לי שה"מאמר" ששלחתי מאחת ההשתלמויות שעשיתי כמורה לא נחשב (גם אם גברת לוין אמרה שכן) ולא יוכלו לדון במועמדותי.
שאלתי אם יש משהו שאוכל לכתוב עכשיו, למרות לחץ הזמן שידעתי שהם נתונים בו, ואדון מרטין איפשר לי לבחור סרט דוקו אחד ולכתוב עליו מאמר אקדמי מחקרי...
אז בשבת ובראשון ישבתי וישבתי ושיגעתי את עילי המקסים שיעזור לי בניסוחים ובפורמט וביחסים עם צ'אטג'יפיטי ומה לא. גם אלדד התגייס להעיר ולהאיר, והבוקר נשלח מאמר לעילא ולעילא ואדון מרטין דיווח שזה "נשלח לוועדה".
הופתעתי לקבל תוך כמה שעות את התשובה החיובית...
ואגב, H2: מעבדת שליטה, הוא סרט דוקומנטרי חשוב שכדאי לראות אם יש הזדמנות (כי רוב ההקרנות בארץ מתבטלות ברגע האחרון בדרישת ארגונים כמו "בצלמו" וכד), גם אם מקבלים מהסרט כאב בטן.
ואני ממש מקווה שחברי ה"וועדה" יודעים היום קצת יותר על המתרחש בחצר האחורית של ישראל, ממה שידעו אתמול.
בכל זאת, מקבלים כתשעה אנשים כל שנה, ואני בטח לא המועמדת הקלאסית, אז אני ממש ממש מופתעת ושמחה!
אז הנה, זה התואר שאני מקווה להיות עסוקה בו בשלוש שנים הקרובות...
Master of Fine Arts
M.F.A. in Documentary Production & Studies
ומה עוד?
היה לנו סופ"ש כיפי, שוב באזור ה Hill Country כ 3 שעות דרומית מערבית לנו.
לקחנו את האופניים לנסיעת שטח ראשונה (למתחילים - כי אני לא עשיתי את זה בעבר).
לקחנו את האופניים לנסיעת שטח ראשונה (למתחילים - כי אני לא עשיתי את זה בעבר).
הדרך התחילה עם חשש מטורנדוס בהתראות ושמיים מאיימים:
עצרנו בדרך בעיירה קטנה והופתענו למצוא בה יופי של מסעדה:
ישנו בבית מאוד טקסאני בתוך חווה ענקית.
כל כך טקסאני שאפילו באמבטיה היה ראש של יעל...
וביום השני אלדד גילה שיש בטקסס Ski Lift!!!
רק שהוא נועד להעלות אופניים ורוכבים לראש הגבעה, כדי שיוכלו לרדת ממנה במסלולים ברמות התאבדות שונות.
רק שהוא נועד להעלות אופניים ורוכבים לראש הגבעה, כדי שיוכלו לרדת ממנה במסלולים ברמות התאבדות שונות.
המקום נקרא ספיידר מאונטיין, ואני הסתפקתי במסלול שנקרא "איטסי ביטסי" למי שמכיר את שיר הילדים האמריקאי על העכביש הקטנטן...
מאז גם אירחנו את ה"חיילת הבודדה" שאני מלווה כבר כמה שנים, ובזכותה גם דגמתי את סדנת הזכוכית שליד הבית:
ויורד פה הרבה גשם
להלן טיקטוק נוסף שצולם ביום של ה Mass Shooting באאוטלט מול לא רחוק מפה...
@rutherez ♬ original sound - Ruth Erez

.jpg)




תגובות
הוסף רשומת תגובה